חברת הביטוח אינה חייבת ע"פ הפוליסה כאשר המבוטח הצהיר הצהרת בריאות כוזבת

עובדות מוסכמות

בתאריך 7.5.96 נטלו התובעת ובעלה המנוח, שהיה רופא במקצועו, הלוואה מהבנק הבינלאומי (נתבע 1), בסך של 321,000 ש"ח.

התובעת ובעלה חתמו על בקשה לקבלת הלוואה בפני פקיד הבנק מר גדי ארזי, ועל הסכם ההלוואה בפני פקידת הבנק, גב' חדווה הררי. כמו כן, חתמו על טופס הצהרת בריאות ועל אישור הצטרפות לביטוח חיים קבוצתי של הראל חברה לביטוח בע"מ (נתבעת 2).

בטופס הצהרת הבריאות הצהיר הבעל, כי לא חלה בעבר ולא היה בטיפול רפואי במשך 24 חודשים שקדמו לחתימתו, בגין מחלות לב, כליות, יתר לחץ דם ועוד.

ביום 8.8.00 נפטר בעלה של התובעת. לאחר פטירתו נודע כי סבל מיתר לחץ דם, מחלת כלי דם וכליות.

פנייתה של התובעת לכיסוי המשכנתא מכספי פוליסת הביטוח, שנרכשה מהנתבעת  2, נדחתה על ידה בטענה שהמנוח לא הצהיר על מחלת יתר לחץ דם, ממנה סבל לפני החתימה על הצהרת הבריאות.

טענות הצדדים

התובעת אינה חולקת על העובדה שבעלה המנוח היה חולה במחלת יתר לחץ דם. ברם, התובעת טוענת, כי לא הובהרו לה ולמנוח מהות המסמכים עליהם חתמו בפני פקידת הבנק. לדבריה, המסמכים לא תורגמו להם על ידי פקידת הבנק לשפה הרוסית, ולכן לא הבינו כי מדובר בהצהרת בריאות, הכוללת נתונים אודות מחלות קודמות.

נתבע 1 טוען, כי התובעת ובעלה המנוח שלטו בשפה העברית בצורה מספקת, והבינו את מהות המסמכים עליהם חתמו.

נתבעת 2 טוענת, כי המנוח היפר את חובתו על פי הפוליסה והוראות סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן : "החוק"). לדבריה, המנוח השיב תשובות שאינן מלאות וכנות לשאלות שנשאל בטופס הצהרת הבריאות. לפיכך, ובהתאם לזכותה על פי סעיף 7(ג) לחוק ביטלה נתבעת 2 את הפוליסה, ולדבריה אינה חייבת בתשלום סכום התביעה.

אי ידיעת השפה העברית

התובעת ובעלה עלו לישראל בספטמבר 1990. עדותה של התובעת ניתנה בעברית טובה למדי. לדבריה, למדה יחד עם בעלה באולפן כחצי שנה, ולמרות שניתנה להם אפשרות להמשיך את הלימודים באולפן לכיתות גבוהות יותר, בחרו שלא לעשות כן (סעיף 4 לתצהיר התובעת).

בני הזוג בחרו להתגורר בקרית טבעון, מפני שחברים, אשר למדו עם התובעת ברוסיה והגיעו ארצה לפניה " אמרו שזה מקום טוב יותר מחיפה" (ע' 2).

בשנת 1995 החליטו בני הזוג לרכוש דירה בפרויקט "בנה ביתך" בקריית טבעון.

למרות שחלפו 5 שנים ממועד עלייתם ארצה, ולמרות ששני בני הזוג למדו עברית באולפן, טענה התובעת, כי היא ובעלה לא הבינו משמעותם של המסמכים עליהם חתמו בפני פקידת הבנק.

מר ארזי העיד, כי עבר על כל הפרטים המצויינים בבקשה לקבלת הלוואה, ביחד עם התובעת ובעלה המנוח. לדבריו, קיבל מהם נתונים אישיים, אותם ציין בטופס הבקשה, והשיחה עמם התנהלה בעברית. לדבריו: "אין כל אפשרות למלא את הבקשה להלוואה מבלי לנהל שיחה כאמור, ומבלי שהצדדים מבינים אחד את השני במהלכה של השיחה" (סעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית).

פקידת הבנק, גב' הררי, העידה כי אינה זוכרת את המקרה הספציפי, עקב חלוף השנים מאז, אך פירטה את נהלי העבודה בשנת 1996. לדבריה, נהגה תמיד להסביר ללווים את הצורך לעשות ביטוח חיים, לא בהכרח דרך הבנק (סעיף 10 לתצהירה).

אינני מקבלת את טענתו של ב"כ התובעת, כי עדותה של פקידת הבנק היתה בלתי עקבית. ההיפך הוא הנכון. לו היתה גב' הררי מתיימרת לזכור את התובעת ובעלה, לאחר חלוף 10 שנים כמעט ולאחר שטיפלה במאות לקוחות מאז, הייתי מפקפקת באמיתות גרסתה.

התובעת, לעומת זאת, לא הצליחה לבסס את טענתה, כי היא ובעלה לא הבינו את משמעותם של המסמכים עליהם חתמו. מדובר בבני זוג שהיו מודעים היטב לזכויותיהם, עד כדי כך שבחרו להשתתף במכרז לרכישת מקרקעין בפרויקט "בנה ביתך", ופנו לקבלת הלוואה בנקאית לשם כך.